הרב אלקנה שרלו מירוחם:
"הערב זכינו למפגש מיוחד בביתנו בירוחם. מפגש של אנשים ונשים מהקהילה הדתית בירוחם עם חברים להטבי"ם מארגון שבל - חינוך לסובלנות בציבור הדתי.
היה זה מסוג המפגשים הייחודיים (וקצת הנדירים) בהם לב פוגש לב ועיניים מביטות לעיניים ואדם לאדם. הפתיחות והכנות מכאן עם האמפתיה והרגישות מכאן עשו את שלהם.
את המפגש פתחתי באיזכור דבריו של הרב קוק במאמרו "מסע המחנות", שנכתבו בדיוק היום! לפני 82 שנה (כ"ו אלול תרצ"ג): "דומה לנו שהננו מחולקים לשני מחנות... כמו קיר ברזל עומד בין מחנה למחנה... נדע שיש לנו בכל מחנה הרבה מה לתקן והרבה מה לקבל מהאור והטוב זה מזה".
בחרנו לערוך את המפגש דווקא ערב ראש השנה, לפתוח שנה חדשה בברכת "תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה" לא רק כייחול אלא כאתגר ואחריות ובתיקון של תשובה.
לסכם את הנאמר במפגש איני יכול כי רב הוא, אך זאת הבנתי (או יותר מדוייק - שוב התבהר לי באופן עמוק) - שייעוד חיים הוא להיות שותף ליצירת אופק חיים ראוי לחיי הזולת.
במשך המפגש התבוננתי שוב ושוב בפסוק שבחרנו לעטר בו את קיר ביתנו (בתמונה המצורפת), שתחתיו נוהל המפגש - ומילות התפילה העתיקות והמיוחדות השתלבו כמאליהן במחשבות, בתחושות וברגשות שהנה זכו אנשים לישב יחדיו ושכינה ביניהם.
עניין נוסף בקשר למפגש - חלק מילדי (בני שנות העשרה המוקדמות) הסתובבו בבית והציצו פה ושם במתרחש בסלון. הם רגילים שמתנהלים שיעורים אצלנו בבית כשאני המלמד, ולכן - במהלך הערב בשושו ולאחר סיום הערב בקול - התחילו השאלות: מה זה ועל מה זה ומיהם האנשים שדברו? את השיחה שהייתה ביני לבינם תוכלו לדמיין... וגם את השמחה שבלבי..."